המסכות שאנחנו בוחרים
בחג פורים אנחנו שמחים ונהנים להתחפש ולהשתמש במסיכה כאמצעי להיות מישהו אחר. 
לעיתים המסיכה היא ייצוג של מה שהיינו רוצים להיות או משהו חבוי שקשה לנו להציג אותו ביום-יום.
-
איזו מסיכה היינו בוחרים לעצמנו?
-
איזו מסיכה היינו רוצים להסיר מעצמנו? ולו רק לכמה ימים.
היום לא רוצה לגן…סיפור מקרה.
אתמול במהלך הביקור אצל הספרית ראיתי שהיא לא במיטבה.
מה קרה שאלתי....הספרית תיארה לי בוקר לא פשוט עם הבת שלה. תשמעו סיפור:
מהבוקר (שהתחיל כבר בשעה 6:00) הילדה אמרה שהיא לא רוצה ללכת לגן.הספרית הקסומה- אמא שלה העבירה נושא.
השעה מוקדמת? למה לעשות עניין ולדבר על
כל צבעי הקיץ
הקיץ מגיע עם שפע שמחה.
עם שינוים וחופשות, עם התפתחות ולפעמים עם חששות לקראת הבאות.
אני מזמינה אותנו לעצור לרגע ולבדוק מה קורה לילדים שלנו!!!
אני מזמינה אותנו לעצור לרגע ולבדוק מה קורה לילדים שלנו!!!
- החופשה המשפחתית הנפלאה/כייפית/מרגשת עשויה להגשים את כל הצפיות שלנו אבל....יש ילדים שהשינויים הללו עשויים לבלבל אותם, האתגרים החדשים (לצלול בים, להיות בפארק אתגרים, לעלות על מטוס, על רכבל)
גמישות-במעברים
לאחרונה ערכתי מפגש הורים בנוושא מעברים ושינוי.
כל הורה בחר מילה הנראית לו משמעותית בתקופה זו. אחת המילים הבולטות הייתה גמישות.(לצידה היו: יכולת חברתית, תקשורתיות, ויסות תחושתי, יכולת ויסות רגשי, יכולת מוטורית, יציבות, התמודדות עם תסכול, הבנה ועוד)
גמישות שלנו ההורים: יש שינוי של צוות חינוכי, יש שינוי של מערך חברים, יש שינוי של סדר
פורסם במעברים ביוני 7th, 2018. אין תגובות.
מעשה בשואב אבק ואמפטיה אנושית
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני אינני חובבת נקיונות גדולה. 
לאחרונה ניקיתי את הבית .(כשאין ברירה-אין ברירה) לאחר זמן מה הוצאתי את שואב האבק אל מרכז הסלון.
הבן שלי הביט ואמר: אבל את שונאת את השואב? את לא סובלת את הרעש שלו, מה עובר עליך? עניתי
לאחרונה ניקיתי את הבית .(כשאין ברירה-אין ברירה) לאחר זמן מה הוצאתי את שואב האבק אל מרכז הסלון.
הבן שלי הביט ואמר: אבל את שונאת את השואב? את לא סובלת את הרעש שלו, מה עובר עליך? עניתי
שעון קיץ
איזה כייף שיש הרבה שעות אור. זמן לחברים, זמן לגן שעשועים.
יש לכך הרבה יתרונות ברורים. אבל גם קצת סכנות של בלבול.
אז נתחיל בטוב:
אז נתחיל בטוב:
- זמן ניכר לבילוי עם חברים- הזדמנות נהדרת לגוון, לשנות. לפגוש יותר חברים. ללמוד מיומנויות חברתיות של הכרות, משא ומתן, למידת
מבטיחה , אולי. על הבטחות של הורים.
פגשתי אמא מקסימה, אוהבת ודואגת.
אבל .....לצערה היא עובדת עד הערב. כל ערב. ושבה הבייתה רק בשעה 19:00.
ובכל יום, כמו שעון, הבת שלה שואלת: אמא תאספי אותי מהצהרון?
ובכל יום האם אומרת...א...אשתדל.
שוחחנו על המצב, על ההתלבטות. האמא ממש לא רוצה לצער את ביתה
אבל .....לצערה היא עובדת עד הערב. כל ערב. ושבה הבייתה רק בשעה 19:00.
ובכל יום, כמו שעון, הבת שלה שואלת: אמא תאספי אותי מהצהרון?
ובכל יום האם אומרת...א...אשתדל.
שוחחנו על המצב, על ההתלבטות. האמא ממש לא רוצה לצער את ביתה
שיחה עם הגננת
שיחות הורים וגננות/מורים הם הזדמנות נהדרת ללמוד עוד על הילד שלכם.
זה יכול להתרחש בתחילת השנה, כתוצאה מיוזמה הורית או של הגננת. בכל מקרה אני מזמינה אותכם להתייחס לכך כאל הזדמנות לדיאלוג. לתהליך הדדי
אז איך עושים זאת?
-
שיחה על הילד שלכם תתרחש באופן שקול
פורסם בהנחיה למשפחה בדצמבר 23rd, 2017. אין תגובות.
נד-נד התנודות בחיים. ספור מקרה
משפחה יקרה ומקסימה נפגשה איתי לפני כשנה וחצי.
הילד הצעיר שלהם (הצעיר מבין 3 ) התנהג בצורה ינקותית ביותר .
הם לא הבינו מדוע, וזה לא כל כך הפריע להם אבל הגננת העירה את תשומת לבם. נפגשנו, עשינו תוכנית עבודה. והדברים עלו המסלול הנכון. לאחרונה הם התקשרו אלי. "עירית, הילד
מרווח נשימה
בימים הלוהטים הללו לא קל להיות שלווים ורגועים.
הורים לילדים צעירים נתונים בלחץ מתמיד של שליחה לקייטנה/בי"ס של החופש, וריצה לעבודה+תוספות של פעילויות קיץ.
הורים למתבגרים משאירים בבית בני נוער ישנוניים העסוקים בהפיכת היום ללילה ונמצאים בעולמות וירטואליים מול מסכים ו/או יוצאים לבילויים ומסתובבים בדרכים.
כלומר הבית
קיץ לקראת כתה א'-ספור מקרה
הקיץ כבר כאן וכולנו מלאים בקצת חול וזיעה וגם התרגשות לקראת השנה הבאה.
לאחרונה הכרתי ילד מקסים שהגיע אלי בעקבות הערנות של הוריו. כשפגשתי אותו הוא היה חסר עניין בעולם האותיות והצלילים.
בתחילה למדנו להכיר זה את זו ולהתיידד. בכל פעם הכנתי לו משחק חדש: מצא
מעבר=תהום מסוכנת/התפתחות
אתמול שוחחתי עם אמא שעברה דירה באמצע השנה. והילד שלה בכתה ג'. היא ספרה שהיו לה מלא חששות. מה יהיה, איך הוא יקלט, איך ימצא חברים? = סיוט.
כל החששות היו לפני המעבר. כלומר, את המעבר היא ראתה כתהום לא פשוטה. כשדיברנו , היא הייתה אחרי המעבר. להפתעתה, הילד שלה, מצא
שבוע חדש- החלטות נבונות וקינוח בספינר
אז מה ניתן לעשות כדי לסייע לנו להיות הורים טובים למען הילדים שלנו?
אולי שמעתם על מאמרים וכתבות בנוגע לכך שהיום יש לנו נטיה לעשות קיצורי דרך. החיים שלנו מהירים מאוד, אנחנו עמוסים מאוד ולכן אנחנו מנסים לקצר את השביל גם עבור הילדים שלנו. למה לסבול? למה לדעת לקרוא מפה כשיש אפלקיציית ניווט? למה לפתח את
ילדים בליל הסדר
התחלתם לחשוב על ליל הסדר? הרהרתם בישיבה החגיגית עם כל המשפחה כולל ילדים צעירים? ואולי מעט קודם, בנסיעה בפקקים עד לארוחת החג? ואולי בעת ההכנות, אם אתם מארחים וכמובן שהילדים בבית, רצים, קופצים, מבקשים תשומת לב, ואתם מנסים לסדר, לארגן, לבשל.....אין ספק, הרהורים שעלולים ל"הוציא את התיאבון" מהסדר ואף לפגום בחגיגיות של האירוע. אבל.....![]()
למאמר המלא...
למאמר המלא...נקיון אביבי
בתקופה האחרונה שמענו הרבה על שיטות של סדר ונקיון יפניות/אסיאתיות.
כיצד הניקיון והסדר עשויים לשנות את חיינו. עלינו לאחוז כל פריט לבוש וחפץ שלנו להתחבר אליו, לחוש אותו, להרהר בו. ואז להחליט מה לעשות בו. האם הוא משרת אותנו, מסייע לנו בחיינו, מביא איתו אנרגיה טובה.
אז בתור בלאגניסטית לא קטנה אני
אני לא ילד של כסא- הוראה מותאמת אישית
אני לא ילד של כסא-
ילדים ואנשים לא "גזורים, אותו הדבר. איזה יופי!!!! לא כולם אוהבים כל דבר. יש בינינו שונות. כמה נוח לנו שהילדים שלנו הם ממש כמו כולם. תמיד קשובים, תמיד מצליחים. אבל זו לא המציאות. גם אנחנו כמבוגרים לא תמיד
ארוחה משפחתית
בכל בוקר כשאני קוראת את העיתון, אני קוראת על ארוחות משפחתיות.
מתכונים, אסטרטגיות לפעולה, טכניקות ליצירה, שיטות להתארגנות...הכול נראה יפה ומושלם אבל...
המציאות נראית קצת אחרת. אנחנו עיפים, מוטרדים, עסוקים בהסעות לחוגים.
זה לא רוצה ירקות, זאת אוהבת עגבניות בלי מלפפונים בסלט והשני רוצה מלפפונים
א-אהל ב-זה בית
הכנה לקראת כתה א'
יש לנו המון שאלות: האם הכול בסדר? אולי הילד שלי לא מגלה מוטיבציה ללמוד? היא לא רוצה חוברות, וכול החברות רוצות, מה לעשות?
האם הכול בגדר הטווח הסביר?
אני מציעה :
לתת זמן- הילד
פורסם במעבר לכתה א בפברואר 27th, 2017. אין תגובות.
עיניים שלי
העניים שלנו , המבט שלנו - עושים את כל ההבדל.
וה
נה הוא שוב נכשל במבחן. דווקא התכונן הפעם, אבל כרגיל שכח את החישובית בבית ולא הצליח להתארגן על אחרת. וכמה קשה זה היה לשלוח אליו מבט אוהב שאומר, לא נורא, אולי בפעם הבאה....הייתי צריכה לעשות עבודה אדירה כדי
אודות
שמי עירית בן חיים. בוגרת התוכנית להכשרת מנחי קבוצות בתחום הורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת תואר שני בחינוך וגננת בעלת וותק של 20 שנים. היום אני מנחה קבוצות הורים לילדים בגילאים שונים, ומקימת פגישות הנחיה אישיות להורים.
*הנחייה אישית למשפחות.
*מפגשים וסדנאות לקבוצות.
*הכנה לכתה א'
