אחד הרגעים הקשים להורים הינו פגישה עם משפט : אין לי חברים/אין לי עם מי לשחק/לא הסכימו לי....
חברים בשגרת קורונה
תשמעו סיפור:
אחת האימהות בגן שבו אני עובדת הייתה במצוקה גדולה. שוחחנו. 
הבת שלה לא רוצה להזמין אף אחת הבייתה. ממש מתעקשת לא להזמין. ובמקרה היחיד שהייתה אצלה ילדה מהגן,
היה מופע אימים של כעס ולקיחת הצעצועים מהחברה. האמא הייתה בהלם מההתנהגות.
אז מה עושים?
-
קודם כל
כישורי חברות בסגר- טיפים קטנים
אין לה חברים, מה יהיה? אני הכי דואגת ליחסים החברתיים....
התחום החברתי הינו תחום שמעסיק הרבה הורים, בעיקר בישראל. אצלנו חשוב להיות בקשר ולהיות מסוגל לרקום יחסים חברתיים. הרשת החברתית היא חלק מהזהות שלנו, ממארג החוסן שלנו.
הימים ימי סגר וילדים רבים נסגרים בתוך עצמם. חבריהם רחוקים.
סגר שני – הרגל חדש/ישן
אז זה קורה ממש עכשיו. סגר שני שניכר שאינו עומד להסתיים בקרוב. 
נתחיל מאמפטיה: זה ממש קשה, מייאש, מצער, מתסכל, מאיים, מעייף. גורם לתחושת חוסר אונים.
תוסיפו מה שתבחרו ,זה יהיה מה שאתם מרגישים. כל אחד נואש בדרכו הייחודית. אבל בגדול- באסה גדולה.
כמנחת הורים
התמלאות
רק לפני כמה ימים זימזמתי את - מלאו אסמינו בר... חג השבועות היה כאן. ולמרות שהאסמים לא תמיד מלאי בר. ויש גם דברים שחסרים, אנחנו חוגגים את ההתמלאות, השפע, את השמחה במה שיש. אנחנו מפנים זרקור אל המלא, אל היש. 
המבט הזה הרואה את היש, את הכוונה ואת
לא רוצה לחזור לבית הספר/גן
יש גם כאלה שלא רוצים לחזור לשגרה.....
מה קורה פה? הרי ילד אמור לרצות לשוב למסגרת המוכרת לחברים ולכל הדברים המוכרים הממלאים את חיינו.
אולי הילד/ה שלכם לא שש לחזור, ליבו לא מתמלא חדווה. ויש התנגדויות. אז מה קורה כאן?
קודם כל שבו לרגע עם עצמכם , ותהיו כנים. האם לילד שלכם היה ויש קושי בתחום כלשהו? כל המורכבויות שהיו
בחירה בימי קורונה (למידה מרחוק, סדר יום) ובכלל
אנחנו עדיין בימי קורונה.
ימים המאופינים בהמון חוסר ודאות, חוסר אונים ובילבול. אין לנו שליטה על תאריכים ויעדים והמצב בהחלט לא פשוט ומאוד מייאש.
עם זאת ומתוך חשיבה עליכם ההורים כמנהיגים של עצמכם ושל המשפחה חשוב לי לדבר על
בחירה.
בחירה מקנה לנו תחושה של
10 הדיברות ליל סדר בימי קורונה
https://www.facebook.com/irit.benhaim.1
סרטון שלי בפייסבוק המתאר את הכתוב כאן. קצת מצחיק...
עשרת הדיברות לימי קורונה:
-
שינוי- זוהי תקופה של שינוי שלא ביקשנו ולא בחרנו אך היא עובדה מוגמרת ועלינו לקבל אותה.
-
ציפיות- בואו נתאים את הצפיות לאנרגיה שלנו, לגיל הילדים ולאופי שלהם. כשנהיה צנועים ונייצר צפיות ראליות- יש סיכוי שנהיה
סדר יום בימי קורונה
בימים אלו אתם והילדים מאוד מבולבלים. המצב לא קל ויוצר המון "רעשים" בבית. אנחנו כבר חשים "על הקצה".
אני מאמינה כי ניתן להתמודד עם המצב בעזרת ביסוס של שגרה גמישה. חשוב לנסות וליצור שגרה שתתאים למשפחה שלכם.
כמה נקודות:
-
שגרה אינה מילה גסה. היא מאפשרת יכולת התכוננות, זמנים ל"שיעמום" ונשימה הורית.
פורסם בימי קורונה במרץ 29th, 2020. אין תגובות.
ימי קורונה 3
בניית שגרה - פעילות מתמשכת.
מכיוון שאנחנו נהיה בבית הרבה זמן, רצוי לבחור פעילות מתמשכת וממש להתעקש לבנות אותה לאט.
למשל הכנת הצגה:
-
בחירה סיפור. מעינים בספרים שיש בבית, או ממציאים סיפור
מהדמיון. -
מפרקים את הסיפור לתפקידים . רושמים את שמות בעלי התפקיד
פורסם בימי קורונה במרץ 24th, 2020. אין תגובות.
ימי קורונה 2 השגרה החדשה
ממשיכים ביצירת הרגלים:
-
תנועה, ספורט, ריקוד כל אלו חשובים מאוד לשפיות. הם מורידים רמות של לחץ ומגבירים תחושת הנאה (כולל כל החומרים הכימיים המעורבים בכך) פעם ביום או פעמיים יוצאים החוצה לטיול גם בגשם. יציאה ארוכה או קצרה ברגל באופניים בכל דרך..העיקר לזוז. אפשר לרקוד עם אפליקציות שונות,
-
תנועה- מסלולים. יש המון רעיונות ברשת. פשוט סדרו כבא
פורסם בימי קורונה במרץ 24th, 2020. אין תגובות.
אז מה עושים? בבידוד -1
הימים ימי קורונה ואתם מתמודדים:
- הרגיעה שלכם תשפיע על הילדים. נשמו עמוק ותמשיכו....פחות חדשות, פחות עיתונים ואפליקציית חמ"ל. תשלטו בשלווה וברגיעה שלכם.
- לבחור שגרה ולהתמיד בה. כדאי לרשום אותה על הלוח/דף גדול. השגרה מבססת הרגלים (שהשתנו פתאום) ומאפשרת לילדים להבין ללצפות למשהו. הם יודעים שכל יום עושים ספורט, או טיול. ויודעים להתראגן לכך
פורסם בימי קורונה במרץ 24th, 2020. אין תגובות.
ימי קורונה
קורונה החשש מהמחלה גורם לנו למצבי לחץ אבל חשוב לזכור שאנחנו הורים לילדים. כשאנחנו לחוצים ומגיבים בלחץ-הילדים
שלנו בלחץ וחרדות. גם כך קשה האכזבה עקב ביטולי פעילויות פורים. אז:
1. כהורים עליכם האחריות לשמור על רגיעה ותחושה של שליטה במצב. (המצב במשפחה לא ביקום) 2. אחריותכם לקרוא, להקשיב ולפעול בהתאם להנחיות. למאמר המלא...
פורסם בימי קורונה במרץ 24th, 2020. אין תגובות.
משעמם -משעממת-אשתעמם-אמאאאא!!!
בטוח שהמילה משעמם נוכחת בחיי ההורות שלכם וכמעט בטוח שהיא מפעילה אותכם.
וכבר משעמם לדבר על זה, ולנסות לפתור את השיעמום הזה אבל...
תנו לי לחדש לכם: שיעמום זה דבר נפלא.
אני מבטיחה לכתוב בקיצור-כדי לא לשעמם.
כשמשעמם יש ריק- יש עמימות ואת המרחב
הקומה שלמעלה- לישון או לקום
שוחחתי אתמול עם חברה צעירה. בשעה טובה היא מתכננת בנייתו של בית למשפחה. 
בין כל החרדות הרגילות: מה יהיה צבע הפרקט והאם צריך כיור עגול או רבוע, עלתה חרדה חדשה- להלן תיאור החרדה:
הילד הגדול בן ה-6 נוטה להתעורר באמצע הלילה ואינו נרדם לבד. וכל לילה חברתי
גלגלי החופש
גלגל ועוד גלגל ביחד מה יוצא? תעלומה.... חג ועוד שבתון מה יוצא? המון חופש שצריך למלא.
בספר גלגלים (מיריק שניר) יש ילד סקרן ומלא יוזמה וחלום. ואבא אחד שמוכן לעזור אבל בקטנה.
הכול תלוי ביוזמה של הילד החביב. ולמה לחזור לספר הנפלא והוותיק הזה?
כי הוא מגלם מערכת יחסים הדדית של אבא ובן. בימים
החיים בסרט
כמה פעמים יצא לכם לשמוע מהילד שלכם תסריט אימה?
אם תלכי מהחדר שלו לפני שהוא נרדם אז המחשבות הרעות יגיעו ואז הוא לא יירדם ואז הוא יבקש עוד מים ו/או פיפי ואז את תכעסי ואז שוב הוא לא יירדם...
אם תשאירו אותו אצל סבתא והיא תיתן לו
התחלה חדשה- לפעמים זה כואב ומאכזב
התחילה שנה. המון רגשות, התרגשות, עוצמות גדולות, המון למידה והכרות.
יש תחושה של משהו חדש, של תקווה לשינוי טוב, להמשכיות של גדילה ולמידה.
הילדים שלנו נכנסים לגן / כיתה חדשים. הכול עוד מבריק ויפה.
אנחנו מאוד טובים בלהיות שם. בשמחה ובפרץ ההתרגשות החיוביים.
"היה לך
ארזנו מספיק?-צידה לדרך חדשה
רגע לפני הגיוס, אני מסתכלת על התיק של בני ומחשבה טורדת את מוחי, ארזתי מספיק???
ומיד עונה לעצמי שאני חרדתית ופולניה...
ואז, אחרי קפיצה לריקושט וקנייה נוספת "שלא יחסר לו, אולי ישארו שבת"
אני מבינה שהקיטבג הוא ממש כמו הילקוט שהיה לו בכניסה לכתה א' .
למאמר המלא...
אודות
שמי עירית בן חיים. בוגרת התוכנית להכשרת מנחי קבוצות בתחום הורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת תואר שני בחינוך וגננת בעלת וותק של 20 שנים. היום אני מנחה קבוצות הורים לילדים בגילאים שונים, ומקימת פגישות הנחיה אישיות להורים.
*הנחייה אישית למשפחות.
*מפגשים וסדנאות לקבוצות.
*הכנה לכתה א'
