בשבת אני יוצאת לצעידה ארוכה. יש פנאי ושלווה ואז ההרהורים נכנסים מבעד לצלילי המוסיקה .כל מה שתרצה/שלמה ארצי... "כל מה שתרצה יהיה לך..." תיכף אחזור לשורה הזו..
חשבתי על הבנים שלי . לרגל חנוכה שניהם היו בחופשה. זה מהלימודים האקדמיים וזה מהצבא. ישנו במיטה הרכה, אכלו אוכל של
הידעתם כי חיים סביבנו נסיכות ונסיכים. ובנוסף ידוע כי נסיכות ונסיכים אינם נוטלים חלק בתלאות היום יום. ומחובתם רק לשאת בזקיפות קומה את הכתר. להפתעתי גילתי שיש סביבי המון ילדים , נערים וצעירים שגדלו כנסיכים ונסיכות. אבל המלכה האם אינה האמא שלהם. האמא שלהם היא המנקה, המבשלת, המארגנת, הטורחת. הכול למען שלום המשפחה. שהילדים יהיו מרוצים.למאמר המלא...
התחלתם לחשוב על ליל הסדר? הרהרתם בישיבה החגיגית עם כל המשפחה כולל ילדים צעירים? ואולי מעט קודם, בנסיעה בפקקים עד לארוחת החג? ואולי בעת ההכנות, אם אתם מארחים וכמובן שהילדים בבית, רצים, קופצים, מבקשים תשומת לב, ואתם מנסים לסדר, לארגן, לבשל.....אין ספק, הרהורים שעלולים ל"הוציא את התיאבון" מהסדר ואף לפגום בחגיגיות של האירוע. אבל.....למאמר המלא...
ילדים ואנשים לא "גזורים, אותו הדבר. איזה יופי!!!! לא כולם אוהבים כל דבר. יש בינינו שונות. כמה נוח לנו שהילדים שלנו הם ממש כמו כולם. תמיד קשובים, תמיד מצליחים. אבל זו לא המציאות. גם אנחנו כמבוגרים לא תמיד
עוד כמה ימים מתחילה השנה - הנה כמה רעיונות שאולי יעזרו:
קחו בחשבון שהסתגלות לוקחת זמן. גם לכם -ההורים ולגם לילדים.
הפחתת חרדה- לתת כמה שיותר מידע בהתאם לגיל הילד. ילד בגיל הגן: להכיר את מבנה הגן, לתאר לילד מה עושים ביום הראשון. להזכיר לילד את מבנה הגן, (שרותים, קוביות,
הילדים שלנו מתנסים בתחפושות שונות. אנחנו כבר קצת מקובעים.
בתשוקה לתחפושת מתגלם רצון לקבל משהו מהתכונות שאנחנו מייחסים לדמות שאליה נתחפש: תעלולים ואומץ של פירט, יכולת להציל את המצב- סמי הכבאי, כוחות על-סופרמן, צב נינג'ה, ליצן-דמות צוחקת, פיה-יכולת לעשות קסמים ולשנות מציאות.
מה יקרה אם אנחנו ננסה ל"התחפש" ננסה להשתנות, וללבוש דמות
אי וודאות, בלבול, הרגלים, לחץ, חששות, סימני שאלה-כל אלו מלווים הורים עם הרישום החדש לגנים.
וחשוב לזכור,(משהו שלמדתי מאמא מנוסה) השנה הזו אינה רגילה. הרצף שונה. לוקח ולקח זמן לבסס אמון והכרות. ויש לקחת זאת בחשבון כשמתכננים לנתק ילד צעיר ולהעבירו לגן אחר, בוגר יותר. אולי שווה להשתהות מעט ולייצר רציפות מהשנה המקוטעת הנוכחית לשנה הבאה עלינו לטובה. שכולנו מקווים
הלילה מהווה כר נרחב לאפשרויות. מצד אחד מנוחה ורגיעה ומצד שני קשיים של חלומות ופחדים.
נאמר כבר שחלומות הם דבר טבעי, התפתחותי ואפילו השרדותי. למדנו ,בעברנו האנושי,לחשוש מסכנות ולהמנע מהן. לעיתים הפחד נובע משלב רגשי, קושי בהפרדה בין דמיון למציאות, ארוע מפחיד (סרט/כלב נובח) . תקופה לחוצה של שינויים. זכרו
הורים רבים מוטרדים מהפחדים של ילדיהם: פחדים בלילה, פחדים מיציאה מהבית, פחדים מהליכה לחדר לבד בלי ההורה. שפע פחדים. הפחדים בהחלט "צובעים" את ההורות שלנו. הם מטרידים ומעייפים. מה עושים?
פחדים הם חלק מהחיים. הם רגש לגיטימי. חלק מרצף התגובות האנושיות. כשהופכים אותיות, פחד ---הופך ל—דחף. קשה לעצור דחפים. אבל הם
גם לכם יש ילד שלא נותן לכם לזוז ממנו אחרי הצהריים? -ספור מקרה
פגשתי משפחה שבה הילדה בת ה-4 לא איפשרה להורה המטפל (פעם אמא ופעם אבא) לזוז ממנה. לא ניתן היה ללכת לשטוף כלים במרחק של מספר צעדים מאיזור המשחק, ללכת לשרותים, להחליף לאח הקטן ועוד....מה עשינו?
התחלתם לדבר על השינוי והמעבר מתוך תחושת אחריות הורית, וקיבלת אמירות כגון:"הגננת החדשה מעצבנת", "אני לא אוהב ללמוד", "הילקוט מכוער". וגם אמירות מפורשות יותר כמו- לא רוצים לעבור לבית הספר, לא רוצים לגן החדש . תגובות כאלו של ילדים
שמי עירית בן חיים. בוגרת התוכנית להכשרת מנחי קבוצות בתחום הורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת תואר שני בחינוך וגננת בעלת וותק של 20 שנים. היום אני מנחה קבוצות הורים לילדים בגילאים שונים, ומקימת פגישות הנחיה אישיות להורים.
*הנחייה אישית למשפחות.
*מפגשים וסדנאות לקבוצות.
*הכנה לכתה א'