מהבוקר (שהתחיל כבר בשעה 6:00) הילדה אמרה שהיא לא רוצה ללכת לגן.הספרית הקסומה- אמא שלה העבירה נושא.
כל צבעי הקיץ
הקיץ מגיע עם שפע שמחה.
עם שינוים וחופשות, עם התפתחות ולפעמים עם חששות לקראת הבאות.
אני מזמינה אותנו לעצור לרגע ולבדוק מה קורה לילדים שלנו!!!
אני מזמינה אותנו לעצור לרגע ולבדוק מה קורה לילדים שלנו!!!
- החופשה המשפחתית הנפלאה/כייפית/מרגשת עשויה להגשים את כל הצפיות שלנו אבל....יש ילדים שהשינויים הללו עשויים לבלבל אותם, האתגרים החדשים (לצלול בים, להיות בפארק אתגרים, לעלות על מטוס, על רכבל)
מעשה בשואב אבק ואמפטיה אנושית
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני אינני חובבת נקיונות גדולה. 
לאחרונה ניקיתי את הבית .(כשאין ברירה-אין ברירה) לאחר זמן מה הוצאתי את שואב האבק אל מרכז הסלון.
הבן שלי הביט ואמר: אבל את שונאת את השואב? את לא סובלת את הרעש שלו, מה עובר עליך? עניתי
לאחרונה ניקיתי את הבית .(כשאין ברירה-אין ברירה) לאחר זמן מה הוצאתי את שואב האבק אל מרכז הסלון.
הבן שלי הביט ואמר: אבל את שונאת את השואב? את לא סובלת את הרעש שלו, מה עובר עליך? עניתי
מבטיחה , אולי. על הבטחות של הורים.
פגשתי אמא מקסימה, אוהבת ודואגת.
אבל .....לצערה היא עובדת עד הערב. כל ערב. ושבה הבייתה רק בשעה 19:00.
ובכל יום, כמו שעון, הבת שלה שואלת: אמא תאספי אותי מהצהרון?
ובכל יום האם אומרת...א...אשתדל.
שוחחנו על המצב, על ההתלבטות. האמא ממש לא רוצה לצער את ביתה
אבל .....לצערה היא עובדת עד הערב. כל ערב. ושבה הבייתה רק בשעה 19:00.
ובכל יום, כמו שעון, הבת שלה שואלת: אמא תאספי אותי מהצהרון?
ובכל יום האם אומרת...א...אשתדל.
שוחחנו על המצב, על ההתלבטות. האמא ממש לא רוצה לצער את ביתה
נד-נד התנודות בחיים. ספור מקרה
משפחה יקרה ומקסימה נפגשה איתי לפני כשנה וחצי.
הילד הצעיר שלהם (הצעיר מבין 3 ) התנהג בצורה ינקותית ביותר .
הם לא הבינו מדוע, וזה לא כל כך הפריע להם אבל הגננת העירה את תשומת לבם. נפגשנו, עשינו תוכנית עבודה. והדברים עלו המסלול הנכון. לאחרונה הם התקשרו אלי. "עירית, הילד
מרווח נשימה
בימים הלוהטים הללו לא קל להיות שלווים ורגועים.
הורים לילדים צעירים נתונים בלחץ מתמיד של שליחה לקייטנה/בי"ס של החופש, וריצה לעבודה+תוספות של פעילויות קיץ.
הורים למתבגרים משאירים בבית בני נוער ישנוניים העסוקים בהפיכת היום ללילה ונמצאים בעולמות וירטואליים מול מסכים ו/או יוצאים לבילויים ומסתובבים בדרכים.
כלומר הבית
קיץ לקראת כתה א'-ספור מקרה
הקיץ כבר כאן וכולנו מלאים בקצת חול וזיעה וגם התרגשות לקראת השנה הבאה.
לאחרונה הכרתי ילד מקסים שהגיע אלי בעקבות הערנות של הוריו. כשפגשתי אותו הוא היה חסר עניין בעולם האותיות והצלילים.
בתחילה למדנו להכיר זה את זו ולהתיידד. בכל פעם הכנתי לו משחק חדש: מצא
שבוע חדש- החלטות נבונות וקינוח בספינר
אז מה ניתן לעשות כדי לסייע לנו להיות הורים טובים למען הילדים שלנו?
אולי שמעתם על מאמרים וכתבות בנוגע לכך שהיום יש לנו נטיה לעשות קיצורי דרך. החיים שלנו מהירים מאוד, אנחנו עמוסים מאוד ולכן אנחנו מנסים לקצר את השביל גם עבור הילדים שלנו. למה לסבול? למה לדעת לקרוא מפה כשיש אפלקיציית ניווט? למה לפתח את
ילדים בליל הסדר
התחלתם לחשוב על ליל הסדר? הרהרתם בישיבה החגיגית עם כל המשפחה כולל ילדים צעירים? ואולי מעט קודם, בנסיעה בפקקים עד לארוחת החג? ואולי בעת ההכנות, אם אתם מארחים וכמובן שהילדים בבית, רצים, קופצים, מבקשים תשומת לב, ואתם מנסים לסדר, לארגן, לבשל.....אין ספק, הרהורים שעלולים ל"הוציא את התיאבון" מהסדר ואף לפגום בחגיגיות של האירוע. אבל.....![]()
למאמר המלא...
למאמר המלא...נקיון אביבי
בתקופה האחרונה שמענו הרבה על שיטות של סדר ונקיון יפניות/אסיאתיות.
כיצד הניקיון והסדר עשויים לשנות את חיינו. עלינו לאחוז כל פריט לבוש וחפץ שלנו להתחבר אליו, לחוש אותו, להרהר בו. ואז להחליט מה לעשות בו. האם הוא משרת אותנו, מסייע לנו בחיינו, מביא איתו אנרגיה טובה.
אז בתור בלאגניסטית לא קטנה אני
ארוחה משפחתית
בכל בוקר כשאני קוראת את העיתון, אני קוראת על ארוחות משפחתיות.
מתכונים, אסטרטגיות לפעולה, טכניקות ליצירה, שיטות להתארגנות...הכול נראה יפה ומושלם אבל...
המציאות נראית קצת אחרת. אנחנו עיפים, מוטרדים, עסוקים בהסעות לחוגים.
זה לא רוצה ירקות, זאת אוהבת עגבניות בלי מלפפונים בסלט והשני רוצה מלפפונים
עיניים שלי
העניים שלנו , המבט שלנו - עושים את כל ההבדל.
וה
נה הוא שוב נכשל במבחן. דווקא התכונן הפעם, אבל כרגיל שכח את החישובית בבית ולא הצליח להתארגן על אחרת. וכמה קשה זה היה לשלוח אליו מבט אוהב שאומר, לא נורא, אולי בפעם הבאה....הייתי צריכה לעשות עבודה אדירה כדי
לשחרר
לאחר יום כיפור חשבתי לעצמי, איך הרגשתי עם הטיולים של הבן שלי ברחבי העמק . הוא והחברים שלו על אופניים. נוסעים בכבישים, מגיעים אל הים.
בדקתי כמה התקשרתי, כמה חשבתי, האם אני באמת סומכת? האם לא להתקשר זו שאננות?
בקיצור השאלה הנצחית מהו המרחק הנכון????
שאלה שאנחנו כהורים כל הזמן עסוקים בה.
התחלה והסתגלות- כמה טיפים
עוד כמה ימים מתחילה השנה - הנה כמה רעיונות שאולי יעזרו:
-
קחו בחשבון שהסתגלות לוקחת זמן. גם לכם -ההורים ולגם לילדים.
-
הפחתת חרדה- לתת כמה שיותר מידע בהתאם לגיל הילד. ילד בגיל הגן: להכיר את מבנה הגן, לתאר לילד מה עושים ביום הראשון. להזכיר לילד את מבנה הגן, (שרותים, קוביות,
תיכף מתחילים- תקוות וחששות
ימים אחרונים של חופש, ועומס חדש של אסיפות ושיחות הכרות בבתי הספר והגנים.
לכל אלו מתלווה גם סחרור רגשי. מה יהיה? איך יהיה? יצליח, תשתלב, מה עם חברים, איך תהיה הגננת, כמה ימים של קליטה?
כלומר, רצינו כבר לנוח לאחר ה"חופשה" של הקיץ, אבל הנה מתגנבת לה אפשרות למשבר.![]()
למאמר המלא...
טיפ צונן לימים חמים- סלט פירות
הימים הללו חמים, לחוצים, מלאי משימות. עם צורך רב בלהטוטנות בין עבודה, ילדים בחופשה והחום הרב.
אז בואו לא נתנגד ונקבל את המצב בחיוך והנה המלצה לפעילות במזגן- סלט פירות. למה? 
-
טעים ובריא- פירות הם מאכל בריא ומלא ויטמינים וזו הזדמנות נהדרת לאכול את
כרונולוגיה של שינוי גמישות והשתנות
בהורות שלנו יש הרבה אתגרים. האתגר הנוכחי שלי הביא אותי להרהר בצורך להשתנות, להתעדכנות, להתגייסות מחודשת בכל פעם מחדש.
הבן שלי, החייל, שבזכותו ההורות שלי עוברת הרבה אתגרים, התחיל קורס צבאי. ממצב של "שגרה" יחסית, שבה ידעתי למה לצפות, מתי הוא יוצא הבייתה, אפשרות לדבר איתו בחופשיות, נזרקנו ל"טירונות" חדשה, לילות
יום העצמאות-הורים וילדים
חגיגת יום העצמאות למדינת ישראל מזכירה לנו את העצמאות של כולנו: ריבונות, ממשלה, חוקים, כנסת, צבא, חינוך, תרבות.....אז למה כדאי לנו כהורים לעודד עצמאות ואיך אנחנו מפתחים עצמאות לעצמנו ולילדינו?
אז למה לפתח עצמאות?
-
עצמאות מכילה יכולת למודעות עצמית, הכרות עם החוזקות והחולשות (גם ילד צעיר יכול להגיד אני יודע להכניס את הנעל
ילדים בני חורין
ילדים בני חורין- למה הכוונה?
נתחיל בכך שהכוונה איננה לילדים העושים ככול העולה על רוחם. אלא לילדים הלומדים מיהו בן חורין!
הילדים שלנו, נמצאים ברצף התפתחותי וחינוכי וברצוננו לגדל אותם כך שיהיו אנשים בוגרים, שמחים ועצמאיים.
חשוב מאוד לאפשר להם ללמוד להיות בני חורין- עצמאיים, מסוגלים לבחור, מתמודדים עם תוצאות בחירתם, יודעים לערוך
לומדים ספרות- טיפ משחק
הורים שונים פונים אלי ומספרים לי על התלבטות: מצד אחד הם מרגישים מחויבות ללמד את ילדיהם מושגים למשל את הספרות ומצד שני הורים אלו ממש , ממש לא אוהבים משחקי קופסא. ואני אומרת שאין שום בעיה. מי אמר שצריך משחק שנקנה בחנות? מספרים אפשר להכיר באמצעות מספרי הזיהוי של כלי רכב ברחוב, למידת מספר הטלפון
אודות
שמי עירית בן חיים. בוגרת התוכנית להכשרת מנחי קבוצות בתחום הורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת תואר שני בחינוך וגננת בעלת וותק של 20 שנים. היום אני מנחה קבוצות הורים לילדים בגילאים שונים, ומקימת פגישות הנחיה אישיות להורים.
*הנחייה אישית למשפחות.
*מפגשים וסדנאות לקבוצות.
*הכנה לכתה א'
