רק לפני כמה ימים זימזמתי את - מלאו אסמינו בר... חג השבועות היה כאן. ולמרות שהאסמים לא תמיד מלאי בר. ויש גם דברים שחסרים, אנחנו חוגגים את ההתמלאות, השפע, את השמחה במה שיש. אנחנו מפנים זרקור אל המלא, אל היש.
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני אינני חובבת נקיונות גדולה. לאחרונה ניקיתי את הבית .(כשאין ברירה-אין ברירה) לאחר זמן מה הוצאתי את שואב האבק אל מרכז הסלון.הבן שלי הביט ואמר: אבל את שונאת את השואב? את לא סובלת את הרעש שלו, מה עובר עליך? עניתי
פגשתי אמא מקסימה, אוהבת ודואגת.אבל .....לצערה היא עובדת עד הערב. כל ערב. ושבה הבייתה רק בשעה 19:00.ובכל יום, כמו שעון, הבת שלה שואלת: אמא תאספי אותי מהצהרון?ובכל יום האם אומרת...א...אשתדל. שוחחנו על המצב, על ההתלבטות. האמא ממש לא רוצה לצער את ביתה
השבוע הייתי ה"בייביסיטר" של האחיין בן ה-5 שלי. כשהוא רב עם הבן של השכנים נגשתי לסייע. האחים הגדולים כבר עשו הפרדה, הייתה בקשת סליחה אבל האחיין כעס מאוד. ובכה בקול גדול. שאלתי אותו האם הוא צריך עוד קצת זמן לבכות, או שהוא רוצה לחזור למשחק?. הוא העדיף לחזור למשחק. אמרתי לו שהוא ממש
חגיגת יום העצמאות למדינת ישראל מזכירה לנו את העצמאות של כולנו: ריבונות, ממשלה, חוקים, כנסת, צבא, חינוך, תרבות.....אז למה כדאי לנו כהורים לעודד עצמאות ואיך אנחנו מפתחים עצמאות לעצמנו ולילדינו?
אז למה לפתח עצמאות?
עצמאות מכילה יכולת למודעות עצמית, הכרות עם החוזקות והחולשות (גם ילד צעיר יכול להגיד אני יודע להכניס את הנעל
אמא אחת מקסימה שיתפה אותי בקושי שלה לראות את הבת הנבונה והבוגרת שלה בת ה-4 עם מוצץ!!! מהרגע שהילדה נכנסת הביתה, וכמובן עוד ברכב כשיוצאים מהגן, המוצץ אינו נפרד מהפנים היפות הללו.
האם הייתה מוטרדת מכמה בחינות: בריאותית-שיניים, הדיבור עם המוצץ הביא להרבה חוסר הבנה ותסכולים. ובעיקר ההכרה שמדובר בילדה גדולה המשתמשת
אי וודאות, בלבול, הרגלים, לחץ, חששות, סימני שאלה-כל אלו מלווים הורים עם הרישום החדש לגנים.
וחשוב לזכור,(משהו שלמדתי מאמא מנוסה) השנה הזו אינה רגילה. הרצף שונה. לוקח ולקח זמן לבסס אמון והכרות. ויש לקחת זאת בחשבון כשמתכננים לנתק ילד צעיר ולהעבירו לגן אחר, בוגר יותר. אולי שווה להשתהות מעט ולייצר רציפות מהשנה המקוטעת הנוכחית לשנה הבאה עלינו לטובה. שכולנו מקווים
אחרי החגים כבר מאחורינו וזו הזדמנות מעשית להחלטה על שינוי והתפתחות במשפחה. (גמילה מחיתול, הרגלי סדר ונקיון, טקסים חדשים למשפחה, ערכים חדשים, פעילות ספורט)
לא סתם הירהור, מעין ענן מחשבה שעובר עם רוח הסתיו...לא, הכוונה להחלטה מעשית. זה הזמן עם השגרה המתבססת, להתעורר, לאסוף כוח וליצור
מי שקורא את הכותרת מגיב בקיצוניות . או בשמחה או בחרדה.
סדר וארגון הם מרכיבים חשובים מאוד בחיינו . מי שהגיב בשמחה- מרגיש שליטה על התחום. מי שחש מעט חרדה , כנראה זה לא הצד החזק שלו....ומשחק זו ממש לא מילה שמתארת את המצב.
שמי עירית בן חיים. בוגרת התוכנית להכשרת מנחי קבוצות בתחום הורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת תואר שני בחינוך וגננת בעלת וותק של 20 שנים. היום אני מנחה קבוצות הורים לילדים בגילאים שונים, ומקימת פגישות הנחיה אישיות להורים.
*הנחייה אישית למשפחות.
*מפגשים וסדנאות לקבוצות.
*הכנה לכתה א'