רק כשהתחלתי להזיע הבנתי שפיספסתי את התאריך הקבוע...תאמינו לי שהשנה הזאת מבלבלת אפילו אותי. אני גננת כבר אלפי שנים ובכל זאת, לא שמתי לב שהנה חודש יוני מציץ באופק. ושכחתי להזמין את ההורים לעצור לרגע לשוחח ולחשוב על המעברים שעוד שנייה מגיעים.

הבנתי כמה אני זקוקה

למאמר המלא...

מעבר לכתה א' הוא צעד דרמטי לכל המשתתפים. זהו מעבר גדול ומשמעותי ביותר. 

וכולנו כהורים מרגישים את ההתרגשות ולפעמים גם מלאים בשאלות וחששות. גם מי שבטוח וסומך על עצמו, חשוב לעצור רגע ולהתבונן בכמה מרכיבים:

1. נתחיל בבסיס- בדיקת שמיעה וראיה.  יש חשיבות רבה לבדיקות

   למאמר המלא...

אי וודאות, בלבול, הרגלים, לחץ, חששות, סימני שאלה-כל אלו מלווים הורים עם הרישום החדש לגנים.

וחשוב לזכור,(משהו שלמדתי מאמא מנוסה)  השנה הזו אינה רגילה. הרצף שונה. לוקח ולקח זמן לבסס אמון והכרות. ויש לקחת זאת בחשבון כשמתכננים לנתק ילד צעיר ולהעבירו לגן אחר, בוגר יותר. אולי שווה להשתהות מעט ולייצר רציפות מהשנה המקוטעת הנוכחית לשנה הבאה עלינו לטובה. שכולנו מקווים

למאמר המלא...

יש גם כאלה שלא רוצים לחזור לשגרה.....

מה קורה פה? הרי ילד אמור לרצות לשוב למסגרת המוכרת לחברים ולכל הדברים המוכרים הממלאים את חיינו.

אולי הילד/ה שלכם לא שש לחזור, ליבו לא מתמלא חדווה. ויש התנגדויות. אז מה קורה כאן?

קודם כל שבו לרגע עם עצמכם , ותהיו כנים. האם לילד שלכם היה ויש קושי בתחום כלשהו? כל המורכבויות שהיו

למאמר המלא...

התחילה שנה. המון רגשות, התרגשות, עוצמות גדולות, המון למידה והכרות.

יש תחושה של משהו חדש, של תקווה לשינוי טוב, להמשכיות של גדילה ולמידה.

הילדים שלנו נכנסים לגן / כיתה חדשים. הכול עוד מבריק ויפה.

אנחנו מאוד טובים בלהיות שם. בשמחה ובפרץ ההתרגשות החיוביים.

"היה לך

למאמר המלא...

רגע לפני הגיוס, אני מסתכלת על התיק של בני ומחשבה טורדת את מוחי, ארזתי מספיק???

ומיד עונה לעצמי שאני חרדתית ופולניה...

ואז, אחרי קפיצה לריקושט וקנייה נוספת "שלא יחסר לו, אולי ישארו שבת" 

אני מבינה שהקיטבג הוא ממש כמו הילקוט שהיה לו בכניסה לכתה א' .

למאמר המלא...