בשבת אני יוצאת לצעידה ארוכה. יש פנאי ושלווה ואז ההרהורים נכנסים מבעד לצלילי המוסיקה .כל מה שתרצה/שלמה ארצי... "כל מה שתרצה יהיה לך..." תיכף אחזור לשורה הזו..
משפחת המלוכה
הידעתם כי חיים סביבנו נסיכות ונסיכים. ובנוסף ידוע כי נסיכות ונסיכים אינם נוטלים חלק בתלאות היום יום. ומחובתם רק לשאת בזקיפות קומה את הכתר. להפתעתי גילתי שיש סביבי המון ילדים , נערים וצעירים שגדלו כנסיכים ונסיכות. אבל המלכה האם אינה האמא שלהם. האמא שלהם היא המנקה, המבשלת, המארגנת, הטורחת. הכול למען שלום המשפחה. שהילדים יהיו מרוצים.![]()
למאמר המלא...
רישום לגן חדש/ישן
אי וודאות, בלבול, הרגלים, לחץ, חששות, סימני שאלה-כל אלו מלווים הורים עם הרישום החדש לגנים.
וחשוב לזכור,(משהו שלמדתי מאמא מנוסה) השנה הזו אינה רגילה. הרצף שונה. לוקח ולקח זמן לבסס אמון והכרות. ויש לקחת זאת בחשבון כשמתכננים לנתק ילד צעיר ולהעבירו לגן אחר, בוגר יותר. אולי שווה להשתהות מעט ולייצר רציפות מהשנה המקוטעת הנוכחית לשנה הבאה עלינו לטובה. שכולנו מקווים
אין לי עם מי לשחק
אחד הרגעים הקשים להורים הינו פגישה עם משפט : אין לי חברים/אין לי עם מי לשחק/לא הסכימו לי....
הצורך בחברים והערך הגבוה שיש ליחסי חיברות בישראל גורמים לנו להתערער ולהזדעזע ממשפט כזה של ילדינו.
בגיל הגן ההורה מקפיד לשאול את ילדו על היום שהיה לו. עם הוא שיחק. את מי הזמנת??
תשובה כגון "לא
חברים בשגרת קורונה
תשמעו סיפור:
אחת האימהות בגן שבו אני עובדת הייתה במצוקה גדולה. שוחחנו. 
הבת שלה לא רוצה להזמין אף אחת הבייתה. ממש מתעקשת לא להזמין. ובמקרה היחיד שהייתה אצלה ילדה מהגן,
היה מופע אימים של כעס ולקיחת הצעצועים מהחברה. האמא הייתה בהלם מההתנהגות.
אז מה עושים?
-
קודם כל
כישורי חברות בסגר- טיפים קטנים
אין לה חברים, מה יהיה? אני הכי דואגת ליחסים החברתיים....
התחום החברתי הינו תחום שמעסיק הרבה הורים, בעיקר בישראל. אצלנו חשוב להיות בקשר ולהיות מסוגל לרקום יחסים חברתיים. הרשת החברתית היא חלק מהזהות שלנו, ממארג החוסן שלנו.
הימים ימי סגר וילדים רבים נסגרים בתוך עצמם. חבריהם רחוקים.
סגר שני – הרגל חדש/ישן
אז זה קורה ממש עכשיו. סגר שני שניכר שאינו עומד להסתיים בקרוב. 
נתחיל מאמפטיה: זה ממש קשה, מייאש, מצער, מתסכל, מאיים, מעייף. גורם לתחושת חוסר אונים.
תוסיפו מה שתבחרו ,זה יהיה מה שאתם מרגישים. כל אחד נואש בדרכו הייחודית. אבל בגדול- באסה גדולה.
כמנחת הורים
התמלאות
רק לפני כמה ימים זימזמתי את - מלאו אסמינו בר... חג השבועות היה כאן. ולמרות שהאסמים לא תמיד מלאי בר. ויש גם דברים שחסרים, אנחנו חוגגים את ההתמלאות, השפע, את השמחה במה שיש. אנחנו מפנים זרקור אל המלא, אל היש. 
המבט הזה הרואה את היש, את הכוונה ואת
לא רוצה לחזור לבית הספר/גן
יש גם כאלה שלא רוצים לחזור לשגרה.....
מה קורה פה? הרי ילד אמור לרצות לשוב למסגרת המוכרת לחברים ולכל הדברים המוכרים הממלאים את חיינו.
אולי הילד/ה שלכם לא שש לחזור, ליבו לא מתמלא חדווה. ויש התנגדויות. אז מה קורה כאן?
קודם כל שבו לרגע עם עצמכם , ותהיו כנים. האם לילד שלכם היה ויש קושי בתחום כלשהו? כל המורכבויות שהיו
בחירה בימי קורונה (למידה מרחוק, סדר יום) ובכלל
אנחנו עדיין בימי קורונה.
ימים המאופינים בהמון חוסר ודאות, חוסר אונים ובילבול. אין לנו שליטה על תאריכים ויעדים והמצב בהחלט לא פשוט ומאוד מייאש.
עם זאת ומתוך חשיבה עליכם ההורים כמנהיגים של עצמכם ושל המשפחה חשוב לי לדבר על
בחירה.
בחירה מקנה לנו תחושה של
הקומה שלמעלה- לישון או לקום
שוחחתי אתמול עם חברה צעירה. בשעה טובה היא מתכננת בנייתו של בית למשפחה. 
בין כל החרדות הרגילות: מה יהיה צבע הפרקט והאם צריך כיור עגול או רבוע, עלתה חרדה חדשה- להלן תיאור החרדה:
הילד הגדול בן ה-6 נוטה להתעורר באמצע הלילה ואינו נרדם לבד. וכל לילה חברתי
החיים בסרט
כמה פעמים יצא לכם לשמוע מהילד שלכם תסריט אימה?
אם תלכי מהחדר שלו לפני שהוא נרדם אז המחשבות הרעות יגיעו ואז הוא לא יירדם ואז הוא יבקש עוד מים ו/או פיפי ואז את תכעסי ואז שוב הוא לא יירדם...
אם תשאירו אותו אצל סבתא והיא תיתן לו
התחלה חדשה- לפעמים זה כואב ומאכזב
התחילה שנה. המון רגשות, התרגשות, עוצמות גדולות, המון למידה והכרות.
יש תחושה של משהו חדש, של תקווה לשינוי טוב, להמשכיות של גדילה ולמידה.
הילדים שלנו נכנסים לגן / כיתה חדשים. הכול עוד מבריק ויפה.
אנחנו מאוד טובים בלהיות שם. בשמחה ובפרץ ההתרגשות החיוביים.
"היה לך
שנת לילה בחופש הגדול או מה כבר ביקשנו??? בעקבות הכתבה בחדשות 13
אז רק אתמול ראיתי כתבה על שנת לילה בחופש הגדול. ונזכרתי בימי החופש של ילדי.
האמת הילדים שלי הלכו להמון קייטנות ותמיד היה צריך לקום בבוקר. אז הייתה גמישות רבה יותר אבל מתישהו במהלך הערב/לילה.
הם נשארו בחדרם כדי שאני אוכל לנשום...אומרים שנשימה זה מרכיב חיוני בחיים.
בכתבה ראינו הורים מוטרדים, עייפים
מעברים-3
מעברים-3
מעבר הוא עניין רציני. וכשמשהו מורכב עדיף לעשות אותו ביחד. אבל מה קורה אם לילד שלי קשה לעשות ביחד?
החלקים החברתיים הם חלקים רציניים ומשמעותיים אצל כל אחד מאיתנו. אנחנו, במיוחד בחברה הישראלית, מעריכים ממאוד חברה.
המסכות שאנחנו בוחרים
בחג פורים אנחנו שמחים ונהנים להתחפש ולהשתמש במסיכה כאמצעי להיות מישהו אחר. 
לעיתים המסיכה היא ייצוג של מה שהיינו רוצים להיות או משהו חבוי שקשה לנו להציג אותו ביום-יום.
-
איזו מסיכה היינו בוחרים לעצמנו?
-
איזו מסיכה היינו רוצים להסיר מעצמנו? ולו רק לכמה ימים.
היום לא רוצה לגן…סיפור מקרה.
אתמול במהלך הביקור אצל הספרית ראיתי שהיא לא במיטבה.
מה קרה שאלתי....הספרית תיארה לי בוקר לא פשוט עם הבת שלה. תשמעו סיפור:
מהבוקר (שהתחיל כבר בשעה 6:00) הילדה אמרה שהיא לא רוצה ללכת לגן.הספרית הקסומה- אמא שלה העבירה נושא.
השעה מוקדמת? למה לעשות עניין ולדבר על
כל צבעי הקיץ
הקיץ מגיע עם שפע שמחה.
עם שינוים וחופשות, עם התפתחות ולפעמים עם חששות לקראת הבאות.
אני מזמינה אותנו לעצור לרגע ולבדוק מה קורה לילדים שלנו!!!
אני מזמינה אותנו לעצור לרגע ולבדוק מה קורה לילדים שלנו!!!
- החופשה המשפחתית הנפלאה/כייפית/מרגשת עשויה להגשים את כל הצפיות שלנו אבל....יש ילדים שהשינויים הללו עשויים לבלבל אותם, האתגרים החדשים (לצלול בים, להיות בפארק אתגרים, לעלות על מטוס, על רכבל)
מעשה בשואב אבק ואמפטיה אנושית
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני אינני חובבת נקיונות גדולה. 
לאחרונה ניקיתי את הבית .(כשאין ברירה-אין ברירה) לאחר זמן מה הוצאתי את שואב האבק אל מרכז הסלון.
הבן שלי הביט ואמר: אבל את שונאת את השואב? את לא סובלת את הרעש שלו, מה עובר עליך? עניתי
לאחרונה ניקיתי את הבית .(כשאין ברירה-אין ברירה) לאחר זמן מה הוצאתי את שואב האבק אל מרכז הסלון.
הבן שלי הביט ואמר: אבל את שונאת את השואב? את לא סובלת את הרעש שלו, מה עובר עליך? עניתי
שעון קיץ
איזה כייף שיש הרבה שעות אור. זמן לחברים, זמן לגן שעשועים.
יש לכך הרבה יתרונות ברורים. אבל גם קצת סכנות של בלבול.
אז נתחיל בטוב:
אז נתחיל בטוב:
- זמן ניכר לבילוי עם חברים- הזדמנות נהדרת לגוון, לשנות. לפגוש יותר חברים. ללמוד מיומנויות חברתיות של הכרות, משא ומתן, למידת
אודות
שמי עירית בן חיים. בוגרת התוכנית להכשרת מנחי קבוצות בתחום הורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת תואר שני בחינוך וגננת בעלת וותק של 20 שנים. היום אני מנחה קבוצות הורים לילדים בגילאים שונים, ומקימת פגישות הנחיה אישיות להורים.
*הנחייה אישית למשפחות.
*מפגשים וסדנאות לקבוצות.
*הכנה לכתה א'
