אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים

עכשיו , בימים אלו, כל ההורים כבר בטוחים (כמעט כולם) שעוד מעט יש שינוי. מעבר. הילד שלכם גדל ובשנה הבאה יחול שינוי בגן או בכיתה.road-749528_1280
לרוב אין לנו שליטה במצב, לא הכול ידוע. ואז עולים וצפים חששות ותהיות. ואולי מתחיל בלבול והרבה הסברים לילד על משהו שעליו איננו בטוחים…
1. מעבר– לכל אחד מאיתנו מעבר נתפס אחרת. יש מי שמעבר נתפס אצלו כהזדמנות, יש מי שזוכר בעיקר בדידות, בכי וקושי. לפעמים אנחנו מערבבים בין הזכרונות שלנו לבין הילדים המאוד חזקים שלנו.  הרגעה– בואו ננסה לנשום עמוק. לזהות מה שלנו (איזה פחדים אנחנו סוחבים מהעבר הקרוב/רחוק) ומה של הילד שלנו (ולא של האחים שלו, למשל). ננסה לראות מה דומה בין העכשיו למה שיהיה אחר כך. ננסה להרחיב ולזהות דמיון וגורמים מוכרים כדי להפחית חרדה.
2. נפרדות – ככל שהילד שלנו גדל כך הוא מתרחק מאיתנו. זהו תהליך טבעי. כולנו רוצים לגדל בן אדם בוגר ועצמאי. כחלק מתהליך זה עלינו לשחרר. בתוך כך נכנסים הרבה גורמים של חוסר וודאות. כל אחד ואחת מכם מוזמן לבדוק האם הוא יכול לשחרר ועד כמה.
3. עצמאות– בואו נאפשר לילדים שלנו למצוא את ה"עצם" שלהם. את מוקדי הכוח והחוזק. וזאת על ידי פעילות עצמאית. מה אנחנו עושים כדי לאפשר לילד שלנו פיתוחה של עצמאות? קבלת החלטות, בחירה, התלבשות לבד, שיחה לבד עם המחנך, מרחב לביטוי עצמי, נשיאה בתוצאות של מעשיו (בחרת לפזר את כל הצעצועים-עכשיו נדרש יותר זמן לסדר) עצמאות חברתית . מה עושה עצמאות לאדם? חישבו על עצמכם!
4. מעבר על בסיס יציב- היכן "מתנדנד" לילד שלי? איפה שווה לעצור, להסתכל ולחזק: מוטורית– מתלבש לבד, מחזיק כלי כתיבה, נקיון עצמי, רכיבה על אופניים, התארגנות בילקוט. רגש – מסוגלות להרגעה עצמית, פתיחות ושיתוף, ויסות רגשי, אופטימיות. שכל – מוכנות ללמידה, תפיסה. חברה -עצמאות בהליכה לחבר, פתרון בעיות, גמישות, ויתור, נתינה.
5. גמישות – הינה תכונה חשובה מאוד. בהתמודדות עם השינוי במערך החברים (לא חייבים להישאר עם החבר מהמשפחתון) אני לומד כישורי חברה חדשים. אני כאמא לא "קיבלתי" את המחנכת שרציתי- עלי לגלות גמישות והתמודדות. כן, אני יכולה! גמישות ביכולת להתמודד עם סדר יום חדש ועוד.
אם רק מעיזים מגלים מקומות נפלאים.
  מתוך "אם יוצאים מגלים מקומות נפלאים" ד"ר סוס.
להתראות עירית
פורסם ב טיפים, מכתבים להורים, מעבר לכתה א ע"י iritbenhaim במאי 17th, 2015.

השאר תגובה