ימים של סתיו וחורף

החורף הינו תקופה שבה הפעילות הביתית שלנו מקבלת צביון שונה:th (1)

 

  1. שינוי בשעות הפעילות– החושך המוקדם משמעו יותר שעות בתוך הבית. צריך "להמציא" יותר פעילויות.
  2. תנועתיות- ילדים זקוקים למרחב תנועה- השהות בבית לא פשוטה להם. יש פחות מרחב לפורקן מוטורי. דבר העלול לייצר קושי, לחצים, רגשנות, וכל מיני התפרצויות שקשה לנו להסביר והן יושבות על המחסור בתנועה. לכן אנחנו ,                         כהורים צריכים לתת על כך את הדעת ולאפשר סוג של הוצאת אנרגיה: בדרך הבייתה מהגן/צהרון -לאפשר ריצה. בבית לייצר מרחב של מסלולי תנועה : מהספה, לכסא, מהכסא למיכל הצעצועים, בזחילה מתחת לכיסאות האוכל ובקפיצה בין המקלות….. ועוד ועוד. גם ילדי בית הספר היושבים זמן רב זקוקים לתנועה. ניתן לראות תכניות המעודדות תנועה על מסך הטלוויזיה. אפשר לעשות ביחד ספורט: ריצה של דקה, קפיצות, זחילות ודילוגים, אפשר לרקוד! לבחור שירים שכייף לכם לשמוע ופשוט לזוז. ילדים שאינם נוטים לתנועה והם אנטי-ספורט- גם עליהם חשוב לחשוב. למרות שנוח לנו שהם יושבים בשקט- חשוב להפעיל אותם מעט. כל משפחה על פי יכולתה ודרכה. מי שיכול לעשות פעילות של 1/4 שעה. גם טוב ומי שיכול יותר- נהדר. זה תלוי באופי שלנו. בגיל הילדים, במרחב שיש לנו בבית.
  3. פוחדים– יותר שעות של חושך+ברקים ורעמים. זהו מתכון ידוע לעליית מפלס הפחדים. אז קודם כל חשוב שנדע את זה. נתכונן. עם כל פחד חשוב שנגיב בהרבה אמפטיה. בלי קשר למציאות הנראית. אם הילד שלי חושש מהקול של הרעם, אין טעם להגיד לו שזה לא נורא. יותר נכון להגיד שאכן הרעש ממש לא נעים. באופן זה הילד שלנו חש שיש מי שמבין אותו. עם זאת חשוב להמשיך את המשפט ולספק הרגעה והגנה. הרעם מרעיש באוזניים אבל הוא לא פוגע בנו. בואו ננסה לצעוק חזק יותר מהרעם. (פורקן של צעקות מאוד מסייע). ניתן להמציא סיפורים משעשעים על הברקים….(אור של מצלמה, השמש שמציצה פתאום ועוד). גם ילדים בוגרים חוששים. בואו לא נבטל את הפחד שלהם. אלא נאפשר לו מרחב. לפעמים גם אנחנו פוחדים-לא נרצה שמישהו יבטל את הפחד שלנו.  פוחדים בלילות– לפעמים יותר קשה להרדם, או שיש נדידת עמים למיטה של ההורים . תחליטו מה נכון לכם.
  4. מסכים – יותר שעות בבית, משמען, לעיתים, יותר שעות מסך. לפעמים זה נוח ומרגיע. אבל בסופו של דבר זה אינו הרגל חיובי. תבחרו תוכניות מראש ותאפשרו לצפות בהן . כך יש לכם שליטה ואמת מידה.
  5. אז מה עושים בבית– מתאמנים על משחקים. יצירה, בישול. בניה משותפת. הכנת שעורי בית. יש שפע אפשרויות. יש מי שמתאים לו להכין טבלה מתוכננת לכל השבוע. יש מי ש"זורם". אפשר לארח ולהתארח עם חברים.  המון משחקים טובים ונהדרים יש לנו בבית. בוארו ננצל אותם עד תום. בניה של פאזל אפילו בהמשכים, בניה של לגו (חשוב להרחיק מהישג ידם של תינוקות ופעוטות זוחלים).  ציור משותף על גליון גדול, צבעי ידיים, פלסטלינה.  חמש אבנים, דומינו, משחקי אסטרטגיה, לוטו, קלפי מלחמה ורבעיות קלפים. ניתן להמציא משחקים ולהכין בבית.
  6. מה לובשים– יש ילדים שלמרות מזג האוויר אינם רוצים ללבוש מעיל וכדומה. חשוב להבחין ולבדוק. האם יש משהו בבגד שמפריע לילד שלי. משהו ברמת התחושה. אולי יש לי ילד שחם לו יותר. (אני יושבת במשרד וקר לי והילד שלי פעיל וחם לו) . לא כל מה שאני מרגישה גם הילד שלי מרגיש. נסו להתוכח פחות – אולי להלביש מספר שכבות, אולי ללבוש חולצה טרמית מחממת יותר. ואם זה חשוב לכם ונראה לכם קריטי ללבוש בגד ארוך- תקבלו החלטה הורית ותהיו עקביים. רק מידי פעם תבדקו האם הלבוש אכן מתאים לילד שלכם…אולי שווה לחשוב מחדש.

בהצלחה עירית

פורסם ב גבולות, הנחיה למשפחה, ימי גשם ע"י iritbenhaim בנובמבר 2nd, 2015.

השאר תגובה