גמילה מחיתולים- טיפים מעשיים

הורים רבים מתלבטים לגבי הזמן המתאים לגמילה מחיתולים. האם בכלל להתחיל? לפי איזה מודל?

בחורף , בקיץ? מה הכללים. האם זה מתאים לנו? להמשיך גם כשיש קושי?child-316211_1280

הקושי הכרוך במעבר בין שלב התפתחותי אחד לאחר, מתבטא במקרים רבים בתהליך גמילה ארוך ומסובך. גמילה אצל ילד היא ניתוקו מהרבה מאוד הרגלים שהוא צריך אותם ומהווים עבורו תהליך טבעי, חיובי והתפתחותי, ולמעשה אנחנו ההורים הם אלה שהקנו לילד את ההרגל שכעת מבקשים לגמול אותו ממנו. תהליכי גמילה רבים מתרחשים בתוך תקופה קצרה, לרוב בגיל הרך, שבו מתעצבים האמון הבסיסי של התינוק בעולם ותחושת היכולת שלו וכן מתגבשים הערך העצמי שלו וגישתו לעולם. תהליך גמילה צריך להיעשות מתוך תכנון, למידה, הבנה של הנושא וע"י כך העברת מסר ברור ולא מזגזג לילד. חשוב להבין כי להורה יש תפקיד מרכזי באופן שבו יחווה הילד את תהליך הגמילה.
אז מה מומלץ לעשות?
  1. בואו נתיידד עם האסלה והסיר – הקדימו תהליך למידה לגמילה – לדוגמא: בזמן בו הילד עדיין עם טיטול, קחו אותו איתכם לשירותים, הראו כיצד אתם מתפנים ואיך אתם מורידים הכול עם מים באסלה. הציעו לו לשבת בשירותים (חשוב שיהיה ישבנון מתאים, שרפרף לשים את הרגליים… תנאים שייצרו בו תחושת ביטחון בישיבה) לפני מקלחת או בהחלפת טיטול, הקריאו לו סיפורים בנושא… בגמילה מבקבוק למשל: חשיפה מגיל צעיר לשתייה מכוס עם פייה, או כוס רגילה, או כוס עם קש וכדומה. מוצצים: חפשו אמצעי הרגעה אחרים והציעו לילד.
  2. חפשו סימני מוכנות אצל ילדיכם (בשלות פיסית, רגשית וקוגניטיבית) חשוב שתזהו לפחות סימן מכל סוג בשלות.
    אני כבר יכול להוריד מכנסיים לבד! -בשלות פיסית: הישארות הטיטול יבש לאורך זמן (שעה ויותר), הגדלת תכיפות החלפת החיתולים, הילד יכול לתת כמות שתן גדולה בבת אחת ולא טפטופים, הילד מודיע שהוא עושה (לאו דווקא במילים, זה יכול להיות במבט, בחיפוש מקום שקט וכדומה), ילד שמסוגל לשבת / לרדת באסלה בלי עזרה… כלומר, כשילד מסוגל מבחינה פיסית לבצע את הפעולות הנדרשות על מנת להתחיל תהליך גמילה. מוצצים: כשילד מתחיל תקשורת מבחינה שפתית המוצץ מפריע, מומלץ להגביל את המוצץ לזמן שינה/מנוחה. בקבוקים: לאמן מגיל שנה לשתות מכלים נוספים: כוס, קשית, פייה.
    סיבה ותוצאה- בשלות קוגניטיבית: זו היכולת להבין את הקשר בין תחושות לבין התוצאות שלהן מבלי שתהיה "הוראה מכוונת" קבועה מצד המבוגרים, סקרנות ושאילת שאלות לגבי עשיית צרכים, הבעת תובנות של הילד לגבי פיפי או קקי וכדומה. מוצצים: כשילד מוציא את המוצץ בעצמו כשהוא מדבר, הוא מבין שאומרים לו שהוא לא מובן עם מוצץ.
    הרצון להיות גדול ויכול!  -בשלות רגשית: רצון להיות עצמאי שמשמעו להיות בעל שליטה על הגוף ובעל יכולת לעצור את הדחף המיידי להתרוקן,  היכולת להתאפקות לדחיית סיפוקים ומודעות כללית לסדר וניקיון, רצון לראות אחרים מתפנים, מוצצים: כשהוא מחביא את המוצץ, כשהוא מסתיר אותו בחברה, באיזו תכיפות הוא צריך את המוצץ במצבי תסכול, האם חיבוק מספק אותו.
  3. שתפו את הגננת בתהליך הגמילה והתייעצו איתה לגבי מידת מוכנותו של הילד. צרו שיתוף פעולה מלא בין בית לגן.
  4. אל תעשו סיפור מפספוסים – התייחסו באמפטייה (יצא הפיפי במכנסיים. זה בטח לא נעים. בטח בפעם הבאה תצליח יותר), החליפו לילד ועברו לסדר היום הקבוע מבלי לשדר אכזבה. בראשית דרכו הילד לא יודע שעליו להתאפק מהרגע שהוא רוצה לעשות את צרכיו ועד הרגע שהוא מגיע לשירותים, הפספוסים הראשוניים הם לגיטימיים והם החלק האחרון והבלתי נפרד של התהליך. הפיספוסים יכולים להמשך מספר שבועות.
  5. עידוד – בהצלחה ובפספוס כדי שנחזק את הביטחון של הילד. בתהליך הגמילה ובאופן שללי. חשוב לחזק כדי להעלות את ערכו בעיני עצמו, לחבר אותו לכוחות שלו, להראות לו את הדרך שהוא עשה עד כה.
  6. "הוא עושה לי דווקא" -בחירה / אחריות – הדגשה כי האחריות והרווח של הילד ואנו שם לתמוך. זו האחריות לנו להימנע מכניסה למאבקי כוח. כמובן גם כאן חשוב לזכור שהבחירה היא בתוך גבולות שקובע ההורה האחראי והבוגר.
  7. קחו בחשבון נסיגות – הן מתעוררות במצבי לחץ ושינויים קיצוניים. קבלו אותם כחלק מהתהליך והבינו כי זהו חלק מהשינוי הרגשי שהילד חווה.
  8. זמן – לכל ילד הקצב שלו ואנו כהוריו צריכים לפנות זמן ולהתפנות אליו פיזית ונפשית, להיות קשובים ורגישים.
  9. כל דבר בזמנו – אל תתחילו גמילה כאשר מתרחשים שינויים נוספים בסביבתו של הילד (לידת אח, מעבר דירה, גן חדש…). תזמון תחילת הגמילה תלוי לא רק בילד, אלא גם בהורה. עולם המושגים של הילדים נבנה עפ"י דרכינו ואמונותינו. ילד לא יאמין בצורך בגמילה אם הוריו לא בטוחים בו. אם ההורים חוששים מהגמילה, גם הילד יחשוש ממנה, וכשהם לא החלטיים לגבי הצורך בגמילה, גם הוא לא יהיה החלטי.
 בסוף כולם נפרדים מהחיתול. חשוב לקחת נשימה ארוכה ועמוקה.
בהצלחה.
להתיעצות וחשיבה משותפת. עירית בן חיים
פורסם ב גמילה, הנחיה למשפחה, עצמאות ע"י iritbenhaim בפברואר 18th, 2016.

השאר תגובה