יום השואה

שלום. אין ספק שהימים הקרובים מעלים בנו רגשות עזים באופן אישי, ובכלל כהורים יש לנו דילמות לא פשוטות.

יום השואה ויום הזכרון מעלים הרבה שאלות. אני אנסה לעשות סדר אולם חיבת להגיד שכל הורה וכל אדם ימצא את הנתיב שלו. אחרי מחשבה ושיקול דעת כל משפחה מתמודדת בדרך שלה.
  1. מוותהינו נושא קשה ומורכב גם למבוגרים. זו עובדה שרלוונטית כל השנה. קשה לנו להבין את הנושא עד תום ובמקום כלשהו יש גם לנו תחושות לא רציונאליות בענין הזה.
  2. יום השואה ויום הזכרון קשים להתמודדות גם לנו . לעיתים אנחנו בוכים, מסתגרים, מתקשים לענות על שאלות הילדים שלנו, נבוכים, לא מתפקדים באופן השגרתי.
  3. הקושי שלנו הוא לגיטימי לחלוטין. מראה ההורים המנגבים דמעה הוא מודל להתמודדות רגשית, לרגישות, לאפשרות לפורקן רגשי.  הוא סממן מאוד ברור לילדים שלנו שיש משהו מאוד עצוב.
  4. הדרגתיות –  לכל גיל מתאים להסביר חלק אחר במורכבות של יום השואה. תנו לעצמכם כמה דקות חשיבה (באוטו לפני שנכנסים הביתה) מה מתאים לבת שלכם בת ה-12 ומה מתאים לבן ה-4. במשפחות בהם יש ילדים גדולים, הצעירים נחשפים ליותר מידע ויש להתמודד עם יותר שאלות. זה בסדר
  5. אופטימיות ותקווה- חשוב לתת תחושת בטחון (גם אם לא מדויקת עובדתית ) שאנחנו מוגנים מארועים כאלה.  לתת דגש על ארועים שבהם יהודים ניצלו, שהיו מעשים טובים. לדבר על הקמת המדינה  שבה  אנחנו מוגנים.  להדגיש את הארועים כרחוקים במרחק הפיזי ובמרחק הזמן.
  6. מילים מסובכות – יום השואה מכיל הרבה מילים מורכבות וזרות לילדים צעירים. שימו לב שבהסבר שלכם אין יותר מידי מילים כאלו. ענו על שאלות ספציפיות ותנו הסבר קצר. חשוב לברר למה בדיוק הכוונה בשאלה.  כן יש צורך לפשט ולהגיד טובים/רעים.
  7. מושג הזמן/מציאות ודמיון – לילדים צעירים יש קושי בהבנת מושגי זמן, וקיים בלבול בין מציאות לדמיון. היו קצרים וממוקדים בהסבר.
  8. צפירה –  הצפירה נועדה להזכיר לנו את העצב. כדאי להסביר שנהוג לעמוד בצפירה אולם להיות סבלניים להתנהגויות אחרות. חשוב לתת מודל של עמידה וכבוד, והסבר שאם קשה לעמוד חשוב לא להפריע לאחרים.
פורסם ב יום השואה ע"י iritbenhaim במאי 4th, 2016.

השאר תגובה