לשחרר

לאחר יום כיפור חשבתי לעצמי, איך הרגשתי עם הטיולים של הבן שלי ברחבי העמק . הוא והחברים שלו על אופניים.  נוסעים בכבישים, מגיעים אל הים.

בדקתי כמה התקשרתי, כמה חשבתי, האם אני באמת סומכת? האם לא להתקשר זו שאננות? 

 

בקיצור השאלה הנצחית מהו המרחק הנכון????
שאלה שאנחנו כהורים כל הזמן עסוקים בה. השאיפה הטבעית של ילדינו היא לכיוון של עצמאות, ליצירת המרחק. והמטרה שלנו היא לשחרר ולאפשר צמיחה של אחריות ובגרות. כאשר הליבה המכילה את הערכים, את אמות המידה של נכון ולא נכון, תמיד נמצאים בילד שלנו. בן ה-6 , ה-16, 26….
לאפשר את המרחק זו משימה קשה. אנחנו רגילים לגונן. אבל הילדים שלנו מאמנים אותנו מגיל צעיר . הילדים בני השנתיים רוצים לעשות הכול לבד, הגדולים מנסים אתגרים אחרים, אנחנו מלמדים אותם להיות אחראיים לילקוט שלהם, אחריות למשימות ביתיות (השלכת זבל, טיפול בחיות מחמד) הילדות שצומחות מהר מידי מאתגרות אותנו עם צורת לבוש והרצון להראות גדולות מכפי גילן.
בקיצור השאלה כמה לשחרר וכמה לעצור ולשמור לא נגמרת. שווה לבדוק אותה מידי פעם ולזכור שהמשימה היא צמיחתה של עצמאות. ומה שנלמד על ידי דוגמא אישית ילך עם הילדים שלנו לכל יעד ומרחק שהם יגיעו אליו.

 

פורסם ב גבולות, הנחיה למשפחה, טיפים ע"י iritbenhaim באוקטובר 25th, 2016.

השאר תגובה