מעברים-3

מעברים-3
מעבר הוא עניין רציני. וכשמשהו מורכב עדיף לעשות אותו ביחד. אבל מה קורה אם לילד שלי קשה לעשות ביחד?
החלקים החברתיים הם חלקים רציניים ומשמעותיים אצל כל אחד מאיתנו. אנחנו, במיוחד בחברה הישראלית, מעריכים ממאוד חברה.
אז נכון, פיתוח מיומנות חברתית היא נושא לליווי וחשיבה ארוכים.
אבל בכל זאת מה עושים?
1. בוחנים את המצב. האם לילד שלי יש חבר אחד קבוע? האם יש חבורה שלמה סביבה?
2. מעודדים גמישות (כן, לא חיבים לעבור גן ואל הכיתה עם החברה הכי טובה). משחקים ומזמינים ילדים שאתם פחות בקשר איתם. לפעמים זה הכי קשה לנו ההורים- כי אנחנו כבר רגילים להורים ולילד המסוים. אבל כל ילד אורח "מוציא" מהילד שלנו משהו אחר. משפר כישורים שונים. משכלל אותם.
3. כועסים מה עושים?- מה קורה לילד שלי כשהוא כועס, כשהווא או היא "מתפוצצים" על החבר? כמה יכולת יש להם לשבת לשוחח, להציע רעיונות. (כן , גם זה קשור לגמישות). תנו מרחב לפתרון בעיות עצמאי בלי התערבות ובלי כללי מוסר וצדק של ההורים (עד מידה ראויה). כך הילד שלנו וחבריו יפתחו את שרירי היכולת של פתרון בעיות. לריב ולחזור למשחק…(ממש כמו חיי זוגיות ונישואין)
4. תקשורת רגשית חברתית- האם הילד שלי מסוגל לספר מה הוא מרגיש? ולשוחח על כך? האם אני , כהורה , משוחחת על רגשות?
 
המעבר בשלבי החינוך הוא גם מעבר לעצמאות גדולה יותר. חשוב לתת לילדים כלים ולפתח בהם יכולת שתאפשר את ההתמודדות בשלב הבא.
 
מה כדאי לעשות?
ללכת לחוג עם עוד ילדים, להזמין הביית ילדים מהצהרון והחוג. . להיות חברותיים עם אנשים שאתם פוגשים. ללכת לבריכה ולעודד מצבי משחק.
עוד פרטים ואפשרות לשיחה ומחשבה
עירית בן חיים
ובבלוג עם שפע מאמרים קצרים ומלאי טיפים.
http://hiz-horut.com/
פורסם ב הנחיה למשפחה, מעבר לכתה א, מעברים ע"י iritbenhaim במאי 26th, 2019.

השאר תגובה