מתרחבים – צמיחת המשפחה

הרחבת המשפחה ממלאת אותנו בהמון רגשות. אבל….לעיתים התרחבות הלב והנפש ברגשות אושר ושמחה, בהתמלאות חיובית היא רק חלק אחד של המשוואה.

במקביל אנחנו מאוד עסוקים בהתרחבות (עד התפקעות ) של תחושות לחץ, חרדה, בלבול ותחושת אשם כלפי הילדים ה"ותיקים". האחים הגדולים.

  1. הבחירה להרחיב – הבחירה להרחיב את המשפחה היא החלטה הורית! היא נעשתה משיקול דעת של אנשים בוגרים ואחראיים (זה אתם). מכאן נובע שאין לערב את האח הבכור או האחים הקימים במערכת שיקולי הדעת. כשילדכם יגדלו להיות אנשים בוגרים ועצמאיים הם יחליטו על גופם וחייהם.
  2. שינויים מביאים גל של התאמות – כניסת תינוק/ת למשפחה מביא בהכרח צורך בשינויים. לפעמים אנחנו כהורים בטוחים שנוכל "לרקוד על כל החתונות" . יוולד לנו תינוק חמוד וניתן לו ככל שאפשר וגם האח הבוגר ימשיך לקבל את מלוא תשומת הלב. אבל לא כך הדבר. קשה לנו לייצר שינוי ולהיות במעבר מתקופה לתקופה, זה מחיב השקעה של מחשבה ורגש, ויתור על הרגלים. יש לנו אחריות להכיר במציאות. כך נוכל לזהות התמודדויות וקשיים שלנו ושל הילד הגדול שלנו. דוגמא:שעת סיפור לפני השינה. ילד בכור שהיה רגיל לשעת סיפור לפני השינה מגלה שהשגרה שלו השתנתה. הוא כועס ורוטן ואולי לא יסכים להאזין לסיפור בשעה נוחה יותר להוריו המותשים.   ההתנגדות יושבת על הקושי בשינוי. השינוי נתפס כויתור על 100% מזמן ההורים. וזו מציאות שיש להסתגל אליה.
  3. אחים מקנאים זה לזה – קנאה היא רגש אנושי. היא קיימת בהרבה מערכות יחסים ונוכחת כמעט בכל מערכת יחסים בין אחים. הכול שאלה של עוצמה. ברגע שאנחנו כהורים נוכל לזהות את הרגש ולדבר עליו עם הילדים שלנו, נעביר מסרים חשובים לילדים שלנו. א. אנחנו לא פוחדים מרגשות קשים. ב. מותר לדבר על הרגשות, לא צריך לשמור סודות בבטן (זה עושה כאב בטן).  בנוסף נאפשר לאוורר את התחושות . דוגמא: האחות הגדולה לא מסכימה לעשות כלום בבית. היא נהגה לעזור בהמון דברים: לערוך שולחן, בגדים , לענות לטלפונים. עכשיו, דווקא עכשיו כשיש תינוק בבית,  אין שיתוף פעולה. חשבנו שהיא תרצה לשמור עליו, לעזור איתו וכל הצפיות נכזבו. שבו לשיחה: תתארו את המצב בלי לשפוט. תנו לה מרחב להעלות את התחושות שלה. עיזרו לה להגדיר, תנו מקום ולגיטימיות לתחושות שלה. לעיתים עצם השיחה עוזרת. אולי יעלו נושאים שאפשר לעזור בהם. אולי היא תספר שעכשיו מצלמים כל הזמן את התינוק. והיא מקנאה. קחו את אלבום התמונות שלה. תיזכרו ביחד בהיותה תינוקת. אולי תפתחו צילומים שלה (ששוכבים מזמן במחשב) ותכינו אלבומים לסבים.
  4. אשמה הורית – הרחבת המשפחה תורמת מאוד להתפתחות האישיות של האח או האחים הגדולים. עשיתם משהו טוב עבור המשפחה (ראו פוסט בנושא). זוהי תרומה שערכה ימדד בטווח הארוך. נכון, עכשיו אתם עיפים, לא פנויים ולילדים יש פחות זמן הורים. תחושת האשם נוטה להתגנב ללב , להרגיש בנוח ולהתחיל לנהל אותנו. מיד אנחנו רצים לפצות את האח הגדול. זהו נתיב מסוכן, נסו להימנע ממנו. דוגמא: הילד הקסום מסעיף 2 שכועס על השינוי בשעת סיפור. תוספת של רגשות אשם  על המצב החדש לא יועילו ולא יקדמו אותכם ואותו בדרך למציאת פתרון. מצאת זמן חלופי להקראת סיפור. טוב. גם אם הוא מתנגד זה בסדר ולגיטימי. זהו ביטוי להתנגדות לשינוי. לבסוף יימצא המתכון המנצח וכל ילד ימצא את מקומו במשפחה. יש מספיק אהבה לכולם.     

הכלל לגבי רגשות אשם הוא כמו בקנאה. תכירו בכך שהם שם. תשוחחו על כך עם עצמכם, עם חברים. תנסו לערוך הפרדות בין התחושות השונות והמעשים. ובעיקר תמשיכו להיות ההורים הכי טובים שאתם יכולים.

    

 

פורסם ב יחסי אחים, מכתבים להורים ע"י iritbenhaim בפברואר 9th, 2012.

השאר תגובה