ילדי הליקופטרים- מסר להתחלות חדשות

לאחרונה דובר רבות על  "ילדי ההליקופטרים: זוהי תופעת חברתית אנושית, המאפינת את הילדים של הדורות האחרונים.  אז מה זה?

  1. אלו ילדים  ובוגרים שהתרגלו שהוריהם נמצאים  תמיד בסביבה. מקבלים עבורם החלטות "כדי שלא יהיה קשה".
  2. ילדים ובוגרים נרקסיסיטיים שבטוחים שהם מושלמים משום שהוריהם תמיד אמרו להם שהם מושלמים ותמיד נמנעו מהעברת ביקורת, נתינת  משוב של אדם ותיק יותר.
  3. בוגרים שאינם אוטונומיים. כלומר מתקשים בהתנהלות עצמאית אל מול עולם העבודה ועוד קודם. קושי להתנהל בביה"ס מול בחירת תחום לימוד מועדף בתיכון או באוניברסיטה.
  4. ילדים שהוריהם לא רק מעורבים במשחק החברתי שלהם אלא מתערבים. פותרי סכוסוכים, מנהלים חברים, בוחרים בשביל הילד. הורים שמונעים מהילד משחק חופשי בשכונה או בגן המשחקים.

ברור שכולנו כהורים נוטים להגן ולשמור. כשילדינו צעירים מאוד יש הצדקה לשמור, לווסת את העולם עבור ילדינו. השאלה כיצד לשחרר? כיצד לשמור על המרחק הנכון?

האם עלינו להתעקש על מקום ישיבה בכיתה?  המקום שנראה לנו נכון?  האם ילדינו העובר לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה בחר  בעצמו את המקצועות המורחבים

או שמא ההצעות שלנו כבר מזמן נתפסות כהחלטה סגורה שאין מערערים עליה? חלק מהגדילה וההתבגרות הינה ההתנסות בהתנגדות ,

אנחנו ההורים  משמשים כר נרחב להתמודדות זו.  האם השארנו זמן לילד הצעיר למשחק חופשי עם חברים בשעות אחר הצהריים או שהוא כבר מלא

"בהתחיבויות קודמות" כלומר, חוגים?

במרחב החופשי הוא מפתח כישורי חיים, תקשורת, התמודדות עם  תסכול, אכזבה.  ההתחלה  החדשה מזמנת לנו אפשרות להרהור ומחשבה.

החלטות חדשות  שיסיעו לנו לפתוח דרך רעננה,

אולי לצאת מהנתיבים הקבועים…ולנסות אחרים.

בהצלחה.

 

 

פורסם ב בית הספר, מכתבים להורים ע"י iritbenhaim באוגוסט 28th, 2012.

השאר תגובה