עימותים = תרגילים בוני עצם (צעירים ומתבגרים)

לפני מספר ימים , ספרו לי הורים על  דיון ערני שהם ניהלו עם הבן המתבגר שלהם,  לגבי ניקיון החדר שלו.

הם חשו חסרי אונים, עצם העימות עורר בהם תחושות לא נוחות. הועלו שאלות: האם אנחנו לא מספיק סמכותיים?  מה קרה לילד הטוב שלנו? אולי הוא מתנגד לכל ערכי הבית שלנו ולומד מחבריו דברים שונים? למה הוא מרים קול-ממש צועק?

בעקבות המפגש עם הורים אלו אני מביאה כמה נקודות הנוגעות בעימותים. אולי נוכל לראות אותם ביותר מנקודת מבט אחת:

  1. עימות משמעו שיש לפנינו שני רצונות. עבור הילד הצעיר והמתבגר מציאת הרצון שלו היא תהליך חשוב. בגיל הרך קיימת אחידות בין ההורה לילדו ולאט הילד מוצא זהות אישית והעדפות אישיות. תהליך מציאת הזהות מתרחש תמיד , אולם הוא בעל עוצמה בגילאי הגן (3-6) ושב לפעול בעוצמות שלעיתים קשות לנו מאוד, בגיל ההתבגרות. 
  2. התפתחות– לעימות יש תפקיד התפתחותי חשוב. האדם (ילד, מתבגר ומבוגר) לומד להכיר את עצמו, לזהות על מה כדאי להתעקש ולהתעמת. לומד את עוצמות הכוח שלו מול אחים/קבוצת גיל/הורים/מבוגרים אחרים ועוד.
  3. עימותים ויחסים-במהלך עימות אנחנו נמצאים במקום פחות נוח ,במרחב רגשי סוער. המצאות בעימות ואז חזרה לשגרה הינו תהליך  חשוב ללמידה. כל חיינו מלאים במערכות יחסים שונות ובהן אנחנו גם מתעמתים. כבר בגיל הרך הילד לומד שיש עימות אולם יש לו התחלה וסוף. ואחרי שהעימות מסתיים היחסים ממשיכים. בגיל ההתבגרות אנחנו כהורים כל הזמן מתמודדים עם עימותים עזים. העימות הוא בשרות הגדילה של זהות והתבגרות. אנחנו ממשיכים להיות הורים למרות שלפני רגע היה ויכוח ,עד לב השמיים.
  4. הורים ומאבקי כוח-הורים הם מחוץ למאבק הכוח. בעימות שלנו עם ילדינו אנחנו לא שווי כוחות (גם עם בלב יש רעד וחוסר וודאות) לילד ולמתבגר יש צורך לחוש שיש מולו אדם יציב, ברור וחזק. שיכול להכיל את העימות, את הכעס, את הבדיקה. בדיוק כמו שברור לנו שילד יכול לרצות לא לחגור חגורת בטיחות אבל אנחנו נחגור , הלוואי שיהיה לנו ברור שמותר לו לרצות עוד ממתק אבל אנחנו מתעקשים אחרת. מותר לו לבחור בגד שונה ואולי כאן נסכים. אנחנו אומרים ליד הצעיר לגשת למקלחת ונוצר עימות. זכרו שאתם לא במאבק של כוח. הילד עושה זאת כתהליך בדיקה/ כי קשה לו להתארגן בזמנים. עיזרו לו. כבו טלוזיה, תנו יד והוליכו אותו למקלחת. בלי הרבה מילים.   המתבגר לא רוצה לנקות חדר. זה בסדר. הוא מלא טענות כרימון שמנקים יותר מידי/ שאצל החברים שלו יש עוזרת/מותר ללכלך/שבעצם נקי/שהוא מאוד עייף. אנחנו מבינים ששלל הטענות הוא חלק התפתחותי, הוא צריך את ההתנגדות שלנו. 
  5. השתנות הורית לאורך הגדילה– עימותים בגיל רך יכולים להסתיים מהר . הילד צעיר ואנחנו ברורים, ויש סדר קבוע. אנחנו קובעים דברים רבים: מה אוכלים (ממתק או פרי)/לובשים (בקיץ סנדלים בחורף מגפיים)/עושים ( יוצאים לטיול/מסדרים חדר) . ככל שילדנו גדל עלינו להיות בהשתנות. המתבגר שלנו צורך מרחב גדול יותר של בחירה, הוא בונה זהות של מבוגר, הוא מאוד מבולבל. אז העימותים רבים ועוצמתיים. ואנחנו כהורים מחפשים איזונים . בין התנגדות תקיפה לגמישות. לכל הורה יש את המתכון שלו. זכרו שגם מתבגרים סוערים מאוד זקוקים לדמות ברורה, חזקה ותמיד מכילה.                                                        

                  מאחלת לכם שנה של עימותים בריאים. קחו נשימה ומרחק מהעימות – זה לרוב עוזר…

פורסם ב מכתבים להורים, מתבגרים ע"י iritbenhaim בספטמבר 22nd, 2012.

3 תגובות ל“עימותים = תרגילים בוני עצם (צעירים ומתבגרים)”

  1. איריס אלוש הגיב:

    כמו תמיד -מעניין וקולע ,נהניתי "לדלג" בין המאמרים ולקרוא את החומר בשפה מאד ברורה ובהירה
    מצפה לבאות…. תודה איריס אלוש

  2. גנית בג'איו הגיב:

    תודה עירית! נהניתי לקרוא ואשמח להמליץ להורים אחרים.

השאר תגובה